לא סתם אני משתדלת לפחות פעם בחודש לחפור על פגמים התפתחותיים. עדיין מסתובבים בעולם הורים שחיים בסרט טוב ששיניים זה גנטי / התנהגותי / תזונתי ונשימתי – גם וגם וגם, כולם צודקים. אבל האמת היא שהרבה שיניים פשוט יכולות לבקוע במצב של תת-הסתיידות. זה אומר: פגועות, חלשות, גיריות, פריכות. ואז השן שבקעה בגיל 5.5–6 די מהר תהיה עם חור רציני. למה זה לופ? כי ברגע שהן בוקעות תת-מסויידות הן רגישות, הילד לא מצחצח, ומהר מאוד מתיישבת עליהן עששת רעה. לא סתם לנה חופרת – אתם מצחצחים עד גיל 8, עדיף בשכיבה. הן צצות מאחורה – לא נושר שם כלום בגיל 6, זה פשוט בוקע. אל תוותרו על בדיקה שתאשר שהגרלתם 4 שישיות בריאות. אחד מחמישה ילדים יקבל שישית תת-מסויידת. היא הראשונה שתקבל סתימה עמוקה, שתהפוך לטיפול שורש, שלפעמים ייכשל, ויסתיים בעקירה כירורגית ושתל. Money tooth. כמה זמן, כמה כאב, כמה כסף – על קשקוש שיכלתם לאבחן בגיל 6. אל תעשו לילדכם את מה שעושים לכם.